<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ק"ט</h1>
<h2>דף לט.</h2>
והר"מ במז"ל כתב אין לו עכשו ויהיה לו כשיגדל או (שיהיו) [שיש] לו קשקשים בתוך המים ובהעלותו ישיר קשקשיו או שאין לו קשקשים החופין את רובו או שאין לו אלא סנפיר אחד (או) וקשקשת אחת הרי זו מותר. כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ולא נכתב בתורה אלא להגדיל תורה ויאדיר. וכתב הרשב"א ז"ל לפיכך מצא חתיכת דג שיש בה קשקשים בידוע שהיו לו ומותר.
<h2>דף לט:</h2>
גרב סתום שנמצא בו דג [אחד] ואפילו קטן ככלבית או שנמצא בתוכו חתיכה אחת שיש בה קשקשים כל הציר שבגרב מותר לפי שציר דגים טמאים זיעה הוא בעלמא ואינו אסור דבר תורה ובשל דבריהם הקלו וסמכו על מה שלא נמצא למלוח דג טמא ודג טהור כאחד לפי שזה צריך מליחה יותר מזה. ואם גרב פתוח הוא צריך שיהא בו שני דגים שאלו לא נמצא בו אלא אחד חוששין שמא נפל שם דרך מקרה. בד"א בשאין שם חתיכות אחרות שאין בהן קשקשים היו בה חתיכות או דגים שיש בהן קשקשים וחתיכות שאין הקשקשים ניכרין בהן הכל אסור ואפילו (הצייר) [הציר] גזירה צירן אטו גופן. היו חביות הרבה מלאות ציר אם פתוחות ויש באחת מהן ב' דגים טהורים כלן מותרות על ידה שכל שהן פתוחות [הרי הן] כאלו נתערבו וכאחת הן. אבל אם היו סתומות כל שנמצא בה אפילו דג אחד קטן מותרת כמו שביארנו והשאר אסורות עד שיהיה באחת מן הפתוחות שנים קרבי דגים אין נקחין אלא מישראל שאינו (אסור) [חשוד] אם לא יאמר לו אלו דגים ואלו קרביהן אבל אם אמר לו כן לוקחין ואפילו מגוי ומישראל חשוד. וי"א שאפילו יאמר של דג פלוני הם וטהור הוא נאמן. ויש מי שאוסר. אמר קרבים אלו של דג פלוני הם ואני מלחתים יש מי שהורה שכל כיוצא בזה אפילו גוי נאמן. ויש מי שהורה בזה לאסור אם לא בישראל כשר ואע"פ שאינו מומחה סומכין עליו כשאמר כן עכ"ל.
<h2>דף מ.</h2>
דגים טמאים ראשן חד ואין להם חוט השדרה. וטהורין (רובן) [דרכן] אין ראשן חד ולפיכך יש מגדולי המורים שהורו שכל דג שנכר בראשו ובשדרו ר"ל שאין ראשו חד ויש לו שדרה אע"פ שלא מצאנו לו קשקשת מותר. בידוע שיש לו אלא שהשירו או שלא גדלה [עדיין] וראוי להחמיר שלא מצאנו לאחד ממחברי הספרים ולא לגאונים (שבתוכו) [שכתבו כן]. מצא חתיכות דגים ויש באחת מהן קשקשים (או שהיו) [אם היו] החתיכות מתאימות כולן מותרות חזקה מדג אחד היו ואין חוששין לומר זו טהורה וזו טמאה וכן אירע דרך מקרה שהחתיכות מתאימות. (היו בה חתיכות מלוחות אחת שיש בה קשקשת ואחת שאין בה קשקשים) לא היו מתאימות את שנמצא בה קשקשים מותרת והשאר אסורות אפילו היו כולן מלוחות בגרב אחד. בד"א להתיר גופן אבל להתיר צירן לא.
סימני ביצי הדגים כסימני ביצי העוף ובספק אין סומך על ישראל המוכרן אם לא הוחזק בכשרות אבל אם אמר אני מלחתים והוצאתים מדג טהור מותרין לאכלן על פיו וכל דינן כדין קרביהם שכתבנו.
